בנק לאומי לישראל בעמ נ' רותם הפירזול בע"מ ואח'

החלטה

התובע הגיש בקשה למתן פסק דין כנגד הנתבעות 1 ו-2 ולחילופין למתן פסק דין חלקי על סך 160,664 ₪.

התובע הגיש בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 24.9.09 .

הנתבעות 1 ו-2 הגישו בקשת רשות להתגונן ביום 21.10.09 .

בהחלטתי מיום 26.10.09 לא נעתרתי לבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה לאור העובדה שהנתבעות הגישו בקשה למתן רשות להתגונן.

1.בבקשה דנן טוען התובע כי היה על הנתבעות להגיש כתב הגנה עד ליום 22.9.09.

התובע הסכים ליתן לנתבעות ארכה בת 10 ימים להגשת בקשת רשות להתגונן בתנאי שימי החגים יבואו במנין הימים.

חרף זאת לא הוגשה כל בקשה מטעם הנתבעות למתן אורכה כאמור וממילא אף אם היתה ניתנת אורכה כפי שסוכם, הנתבעות הגישו הבקשה למתן רשות להתגונן באיחור.

לחילופין ביקש התובע פסק דין חלקי בגין הסך 160,664 ₪ בהתאם להודעת הנתבעות בתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן.

2.הנתבעות בתשובתן טוענות כי אין מקום להעתר לבקשה לאחר שניתנה החלטה מיום 26.10.09 וכי אין למנוע מנתבע להגיש כתב הגנה, אף אם הוגש באיחור.

מאחר ובעת שדן בית המשפט בבקשה למתן פסק דין, הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן, אין מקום להעתר לבקשה למתן פסק דין.

מעבר לכך, נוכח מועדי החגים ושירות מילואים לא עלה בידי הנתבעות להגיש את הבקשה למתן רשות להתגונן במועד.

3.התובע בתשובתו חזור על בקשתו וטוען כי למעשה הנתבעות לא נתנו טעם לאיחור בהגשת הבקשה למתן רשות להתגונן.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני קובעת כי אין מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה בגין מלוא סכום התביעה.

המועד בו נדרש בית המשפט לדון בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה היה יום 26.10.09.

באותו מועד כבר הגישו הנתבעות בקשה למתן רשות להתגונן.

משהונחה בקשה זו בתיק בית המשפט, לא היה על בית המשפט להתעלם ממנה ובכך לחסום את הנתבעות מהאפשרות לדון בבקשתן להתגונן מפני התביעה.

לפיכך, אין גם כיום מקום ליתן פסק דין בהעדר הגנה.

5.ביחס לבקשה למתן פסק דין חלקי, אכן הנתבעות מאשרות בסעיף 2 לתצהיר התומך בבקשה למתן רשות להתגונן כי הן מודות בחוב בסך 160,664 ₪ ומבקשות רשות להתגונן בגין יתרת סכום התביעה.

אף בתשובתן לבקשה דנן לא כפרו הנתבעות בהודאתן זו.